איך הפכתי טיול משפחתי לאתר סיכום

בפרק הראשון סיפרתי על שלושה שימושים שעזרו לנו בדרך. בשני, על הפרויקט הייעודי שפתחתי עוד לפני שיצאנו מהבית, ולמה ההכנה הזו נשאה את כל השבועיים.

עכשיו החלק שסוגר את המעגל.

רוב הטיולים מסתיימים באותה צורה: אלף תמונות בגלריה, כמה הודעות בקבוצה המשפחתית, ותחושה מעורפלת של "היה טוב".

וכשחבר שואל חודשיים אחר כך "מה שווה לעשות שם", התשובה מגיעה מהזיכרון, והזיכרון סלקטיבי. זוכרים את השיא ואת הסוף, ושוכחים את הפרטים המעשיים שדווקא הם מה שהוא צריך.

הבעיה היא לא שאין מידע. המידע היה שם כל הזמן, הוא פשוט התפזר.

כל מה שהצטבר בפרויקט לאורך השבועיים, אישורי הזמנה, מסלולים, צילומי תפריטים, המלצות ותמונות, הפך לאתר אחד שמסכם את הטיול. התהליך היה משלושה חלקים.

כתיבת הפרומפט

כתבתי עם קלוד פרומפט לבניית אתר. לא "תבנה לי אתר על הטיול ליוון", שזו בקשה שתחזיר משהו גנרי, אלא פרומפט מובנה שכולל:

• מי נסע, באילו תאריכים ומה האילוצים
• המסלול כפי שתוכנן מראש
• מה קרה בפועל, יום אחר יום
• המלצות מחולקות לקטגוריות, כולל מה לא שווה
• טיפים מעשיים שגילינו רק בדרך
• והנחיות עיצוב: עברית בכיוון RTL, נקי, מותאם לנייד

היתרון בעבודה מתוך הפרויקט הוא שלא הייתי צריך להקליד את רוב זה. ביקשתי מקלוד לסכם את מה שכבר יושב שם, וזה הפך לתוכן של הפרומפט.

הרצה בלאבבל

הדבקתי את הפרומפט בלאבבל וקיבלתי אתר עברי מלא ורספונסיבי. לא מושלם בפעם הראשונה, אבל נקודת התחלה טובה מאוד, ומשם עוד כמה סבבי דיוק.

חילוץ נקודות הציון מהתמונות

וכאן הגיע החלק שהפך את זה למשהו אחר. התמונות באייפון שומרות בתוכן את נקודת הציון של המקום שבו צולמו. בניתי אוטומציה שמייצאת את כל הנתונים האלה, ואז קרו שני דברים:

1. 1המפה נבנתה לפי המיקומים האמיתיים, לא לפי מה שתכננו
2. 2כל תמונה שויכה ליום ולמקום הנכון בלי שמיינתי דבר ידנית

מה שיצא הכי טוב באתר הוא דווקא ההשוואה בין התכנון לביצוע.

הווילה בקורפו הייתה מדהימה, ובדיעבד רחוקה מדי מהחופים היפים. גשר פלאקה, שהיה מסומן כעצירה, התברר כמשהו שאפשר לוותר עליו. ולמסעדה אחת בפאפיגו חזרנו פעמיים, כי היא הייתה טובה מספיק.

זה הסיפור האמיתי של הטיול, וזה בדיוק החלק שאובד כשמסתמכים על הזיכרון.

יש כאן שני דברים מעשיים לגמרי.

הראשון, זו רשימת ההמלצות הכי מדויקת שיש לי ליוון. מדויקת יותר מכל בלוג, כי היא מבוססת על מה שאנחנו באמת עשינו, עם משפחה, עם ילדים ועם האילוצים שלנו.

השני, וזה נכון הרבה מעבר לטיולים: הפער בין התוכנית למה שקרה בפועל קיים בכל פרויקט. בטיול הוא עולה בזיכרון. בעבודה הוא עולה הרבה יותר, כי בלי תיעוד שהצטבר תוך כדי, התחקיר בסוף נשען על מה שמישהו זוכר.

הפרומפט כתוב כך שהוא עובד גם בלי פרויקט קיים, אבל אם עשיתם את השלב מהפרק הקודם ופתחתם פרויקט ייעודי לטיול, החלק של מילוי התוכן כמעט נעשה בשבילכם.

ומי שרוצה גם את האוטומציה שמחלצת את נקודות הציון מהתמונות באייפון, מוזמן לכתוב לי בפרטי.