שלום כיתה א'

הבת שלי עלתה לכיתה א' השבוע. ולצד ההתרגשות, קרה משהו שכל הורה מכיר: קבוצת הוואטסאפ של הכיתה התחילה לזרום קבצים.

מערכת שעות. רשימת ציוד לכל שיעור. תקנון הצהרון. ובלי קשר לכל אלה, גם תקנון בית הספר.

ארבעה מסמכים, וכל אחד מהם תקין לחלוטין. מישהו ישב וכתב אותו, סידר, ניסח, ייצא לפי-די-אף ושלח. אין שום בעיה באיכות שלהם. הבעיה היא במבנה.

בשמונה בערב, כשהילדה כבר במיטה, אין לי שאלות על מדיניות האיחורים של הצהרון או על נוהל היעדרויות.

יש לי שאלה אחת: מה צריך להיות בתיק מחר בבוקר.

וכדי לענות עליה אני צריך לפתוח את מערכת השעות, לראות אילו שיעורים יש מחר, ואז לפתוח קובץ אחר ולהצליב את השיעורים האלה מול רשימת הציוד. בכל ערב מחדש.

לקחתי את ארבעת הקבצים ובניתי מהם עמוד אחד:

• מערכת השעות של מחר, לפי היום הנוכחי, בלי לחפש בטבלה שבועית
• הציוד הנדרש לכל שיעור, ממש לצד השיעור עצמו
• התקנונים במקום אחד, בטקסט שאפשר לחפש בו במקום לגלול בקובץ
• ותחזית מזג האוויר למחר, כדי לדעת אם שולחים עם מעיל

הדבר האחרון הוא היחיד שלא הגיע מהקבצים, והוא נוסף כי הוא חלק מאותה החלטה בדיוק: מה שמים בתיק ומה לובשים.

האתר נמצא כאן, ואפשר להיכנס ולראות איך זה נראה בפועל:

מה שאני הכי אוהב בפרויקט הזה הוא שלא הוספתי כמעט שום מידע.

כל מה שיש באתר היה כבר בארבעת הקבצים, זמין לכולם, בקבוצה שכל ההורים חברים בה. מה שהשתנה הוא רק הסידור.

הקבצים היו מאורגנים לפי מי שהפיק אותם: מזכירות בית הספר הוציאה את המערכת, המורה הוציאה את רשימת הציוד, הצהרון הוציא את התקנון שלו.

האתר מאורגן לפי הרגע שבו צריך את המידע: הערב שלפני יום הלימודים.

אותה בעיה בדיוק חוזרת בכל מקום שבו מידע מיוצר על ידי כמה גורמים ונצרך על ידי אדם אחד:

• מסמכי הביטוח שלכם, שמפוזרים בין פוליסה, נספחים ומכתבי עדכון
• ההוראות מהגן, מהחוג ומהקייטנה
• נהלים בארגון, שכל מחלקה כותבת את שלה

בארגונים זה עולה הכי הרבה. נוהל התפעול מצוין, נוהל הכספים מצוין, ונוהל הקליטה מצוין. אבל העובד לא חי בתוך מחלקה, הוא חי בתוך רגע. "יש לי מחר ראיון עם מועמד, מה אני צריך לדעת" חוצה שלושה נהלים שנכתבו בשלושה מקומות שונים.

התהליך פשוט יותר ממה שנשמע:

1. 1אספו את כל הקבצים למקום אחד, רצוי לפרויקט ייעודי
2. 2הגדירו את הרגע, לא את הנושא. לא "אתר על בית הספר", אלא "מה שהורה צריך לדעת בערב שלפני"
3. 3בקשו מבנה שמאורגן סביב הרגע הזה, ולא סביב סדר המסמכים המקורי
4. 4הוסיפו את מה שחסר מבחוץ, כמו מזג האוויר, אם הוא חלק מאותה החלטה

השלב השני הוא היחיד שדורש מחשבה. כל השאר הוא ביצוע.

הדביקו את הפרומפט הזה בכל כלי AI שמסוגל לכתוב קוד, העלו את ארבעת הקבצים, וקבלו עמוד אחד מוכן.

מידע מפוזר הוא לא מידע זמין.

הבינה המלאכותית לא פותרת את זה בכך שהיא יודעת יותר ממני. היא פותרת את זה בכך שהיא מסדרת מחדש את מה שכבר יש, סביב הרגע שבו אני צריך אותו.

ובינתיים, בשמונה בערב, אני פותח עמוד אחד ויודע בדיוק מה נכנס לתיק.